"בחירתה של סופי" – על עוצמתה של הבחירה


ד"ר פנינית רוסו-נצר

אז אולי לא כל הבחירות בחיינו הן כל כך גורליות כמו ב"בחירתה של סופי" אבל עדיין, אנחנו נדרשים, כמעט בכל רגע נתון, בין אם מדובר בסלולרי, בן-זוג, או גבינה… – ובמיוחד בעולם הפוסט מודרני בו אנחנו חיים היום – לעשות בחירה, ומספיק שנבחן לרגע את הפרסומת שמככבת היום: "במי אתה בוחר- באמא או באבא?" כדי להבין עד כמה אנחנו מוצפים בגירויים ובהזדמנויות לבחור ולקבל החלטות, מקטנות ועד גדולות – החל מהרגע שבו קמים בבוקר ועד הרגע שבו קורסים למיטה בסוף היום.

בארי שוורץ קרא לזה "פרדוקס הבחירה" (The paradox of choice: Why More is Less) –

אנחנו אוהבים שיש לנו אפשרות לבחור, אבל… האם החופש הזה לבחור הוא באמת חופש? שוורץ טוען שעודף בחירה יכול לגרום לפעולה ההפוכה – לשתק במקום לשחרר. הוא כותב: "כשיש כל כך הרבה מבחר, ואף בחירה אינה מושלמת, קל לדמיין שתמיד יש משהו טוב יותר שיכולנו לבחור בו".

אבל כמובן שאין בכך כדי לפסול את העוצמה האדירה שיש בבחירה – כפי שהראה לנו ויקטור פראנקל, פעמים רבות היא האחרונה בחירויות האנושיות – להחליט לחפש ולמצוא משמעות גם בנסיבות הקשות והבלתי אפשריות ביותר.

ולמעשה, אם נחזור לבחירות שאנחנו עושים מהרגע שבו אנחנו קמים בבוקר – הרי שאותו רגע הוא רגע טהור של בחירה שיכול להשפיע על איך היום שלנו הולך להיראות, אם נקום ונקטר "אוף, בוקר… אין לי כוח" (ובואו נודה, אין כמעט מי שלא אמר לעצמו את המשפט הזה בלב / בקול לפחות כמה פעמים במהלך השבוע / החודש) או אם נחליט לבחור לאחל לעצמנו בוקר טוב – שמבשר יום של חוויות נעימות ואולי גם הפתעות משמחות.

כך גם הבחירה איך להגיב במצב שבו חותכים אותנו בכביש, או שמישהו נוגע לנו בנקודה רגישה. וזה תלוי בנו… לא תמיד אנחנו עוצרים כדי לשים לב ל"רווחים" הקטנים האלו, מכוח ההרגל, אבל אם מזכירים לעצמנו ומחליטים לבחור לשנות ולו לרגע אחד, לרגע הקרוב בלבד – את הסרט, את התקליט, את הגישה, העוצמה יכולה להפתיע.

יש ציטוט מדברי גתה שאני מאוד אוהבת שמזכיר לנו שבכל פעם שהדרך שלנו מצטלבת עם מישהו אחר, יש לנו את הכוח להשפיע – זה תלוי בנו אם ההשפעה הזו תהיה חיובית, שלילית או אפילו מכוננת:

"הגעתי למסקנה המפחידה שאני הוא הגורם המכריע. גישתי האישית היא זו שיוצרת את האקלים. מצב רוחי היומיומי הוא שקובע את מזג האוויר. יש לי כוח עצום לעשות את החיים לאומללים או מאושרים. אני יכול להיות מכשיר עינויים או כלי מעורר השראה, אני יכול להשפיל או להצחיק, אני יכול לפגוע או לרפא…".

בחירה נעימה…

תגובה אחת

  1. מסכינב עם כל מילה
    כאישה אשר גדלה על פי ערכי היהדות , גם הקדב"ה המשגיח עלינו ומוביל אותנו נותן בידינו להחליט
    כלומר אי אפשר לבוא בטענות נגד מי שברא אותנו
    הכל תלוי באדם בכוחות בתעצומות ובבחירה שלו
    זה כל כך פשוט שהרבה אנשים המאמינים לא תופסים את עומק הדברים.