העמותה ללוגותראפיה בישראל "נולדה" בט"ו סיון התשס"ט, 7 ביוני 2009, ביוזמתם של גדעון ויהודית מילול.

העמותה שמה לעצמה כמטרה להפיץ, לקדם ולהטמיע את הלוגותראפיה בישראל ולחשוף אליה עוד ועוד אנשים.

זאת, כדי לאפשר לאנשים לנהל אורח חיים מלא, משמעותי ואיכותי יותר, מלווה בעשייה משמעותית, מתוך אחריות וחופש בחירה.
תאוצת התמורות, השינויים המהירים בתקופתנו, קצב החיים הסוחף המתלווה אליהם בצד גורמי "הריק הקיומי" המלווים אותנו בחיי היום יום המתבטאים בכוחנות, באלימות, בהתמכרויות ובדיכאון, מגבירים את הצורך למצוא מענה ברמה האישית והחברתית, כדי לקיים חיים איכותיים.

במצבים אלה, חשובה מאוד היכולת האישית של כל אדם לגייס ולחזק את כוחותיו האישיים, באמצעות ההבנות, התפיסות והמשמעויות אשר נמצאות בתוכו, כדי לקרוא תיגר כלפי הקשיים.

לוגותראפיה – גישה מסייעת הפועלת לייעוץ, הדרכה, והכוונת האדם לחיים משמעותיים  עבורו.

לוגוס – מיוונית = משמעות (המכילה תבונה פנימית, הגיון וטוב עליון).
הלוגותראפיה מתמקדת ב"מה משאיר את האדם בריא?" ועוזרת לאדם למצוא משמעות בחייו ולגייס מתוכו כוחות ויכולות, שיאפשרו לו להתמודד טוב יותר עם מצבי חיים משתנים ומצבי חיים שלא ניתן עוד לשנותם.

דר' ויקטור פראנקל, אבי הלוגותראפיה ומייסד הזרם השלישי בפסיכולוגיה הוינאית העלה, שלאדם צורך בסיסי למצוא משמעות בחייו ושהשאיפה למשמעות הינה מרכיב מרכזי בחיים שלו, כאשר משמעות החיים הינה ייחודית לאדם עצמו.
דר' פראנקל פיתח את תפיסתו עוד לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה היא קיבלה תוקף מעשי כשהוא אימת את תורתו על עצמו, בהיותו במחנות ההשמדה, שם נספו בני משפחתו.

דר' פראנקל חולל מהפכה בחשיבה הרפואית, בכך שהוסיף את מימד רוח האדם, המשלים את מימדי הגוף והנפש, אשר מהווים יחדיו את האדם השלם.

הלוגותראפיה נועדה – לטפח את יכולותיו החבויות של האדם, להעצים את כוחותיו ויכולותיו האישיות בהתאם לאפשרויות העומדות לרשותו כאן ועכשיו, לעזור לו להרחיב את האלטרנטיבות הקיימות בחייו ולשנות את ההתייחסות כלפי היש והקיים.